זגורי: שריפה בשטח יער בוובוסה

שריפה בשטח יער פרצה בצהרי יום רביעי 19 באוגוסט במקום «אפטיא» של הקהילה המקומית וובוסה, בעיריית זגורי שבנפת יואנינה. לפי הודעת מערך הכבאות, שאותה מוסר עיתון יואנינה dete.gr, פעלו במקום שנים עשר כבאים עם צוות רגלי של היחידה המיוחדת החמישית למבצעי יער ושני כלי רכב. במאבק בלהבות סייע מן האוויר מסוק כיבוי אחד, שביצע הטלות מים. שירותי הכבאות של יואנינה גויסו מיד עם הבחנה באש, ואילו בדיווחים הראשונים לא דווח על פצועים ואף לא על איום על אזור מיושב.

בחירתו של אמצעי אווירי כבר מן הרגע הראשון עבור שריפה בעלת כוח יבשתי קטן יחסית מוסברת בתצורת השטח. וובוסה שוכנת בגובה של יותר מאלף מטרים, בלב רכס הפינדוס, ומוקפת ביערות צפופים של אשור ואורן שחור. גישתם של רכבי הכיבוי נעשית בדרכי הרים צרות, מה שהופך את המבצע היבשתי לאיטי ולמסוכן. בתנאים אלה, הטלת מים ממסוק מאפשרת לבלום את חזית האש עד שיגיעו הצוותים הרגליים, הנוטלים על עצמם את פריצתן של רצועות מגן ואת כיבוי המוקדים. הצוותים הרגליים של ΕΜΟΔΕ מיומנים בדיוק לתנאים כאלה, שכן הם יכולים להגיע ברגל לנקודות שאליהן רכב אינו מגיע.

אזור זגורי בכללו נמנה עם האזורים הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית במדינה. הוא שייך לפארק הלאומי צפון פינדוס, הפארק היבשתי הגדול ביוון, וכולל יערות מוגנים, את קניון ויקוס וקטעים מנהר אואוס. מסת היער באזור בת שנים רבות ובעלת מגוון ביולוגי גבוה, ואילו ההתאוששות לאחר שריפה איטית הרבה יותר מאשר במערכות האקולוגיות הים־תיכוניות של הגבהים הנמוכים. במקביל, כלכלתן של הקהילות ההרריות נשענת במידה רבה על תיירות הליכה ועל גידול בעלי חיים, פעילויות התלויות ישירות במצב היער.

בעת פרסום ההודעה היה מבצע הכיבוי בעיצומו, ולא הוכרז מה גודל השטח שנשרף ואף לא אם החזית הובאה לשליטה. לא נודע מה גרם לשריפה, סוגיה הנחקרת בידי לשכות החקירה של מערך הכבאות לאחר סיום המבצעים. באפירוס נרשמו אירועים נוספים בתקופה האחרונה, ושריפות בשטחי יער פרצו גם בשטח יער באגרפה. מערך הכבאות נותר בשלב השני של הכוננות המבצעית בכל רחבי המדינה. עיריית זגורי כוללת עשרות יישובים מסורתיים בעלי אוכלוסיית קבע מצומצמת, והגנת עושר היער היא תנאי בסיסי להישרדותם.