דודקאניסה: מעל 2 יורו לליטר בנזין נטול עופרת

את הסף הפסיכולוגי של שני יורו לליטר עבר המחיר הממוצע הארצי של בנזין נטול עופרת רגיל, שהתייצב על 2,002 יורו, בעוד הסולר הגיע ל־1,996 יורו. לפי פרסום של העיתון “דימוקרטיקי טיס רודו”, בדודקאניסה עלה המחיר הממוצע של הבנזין ל־2,119 יורו לליטר, ובכך היא המחוז השני היקר במדינה אחרי הקיקלאדס, שם הגיע המחיר ל־2,257 יורו. הפער של דודקאניסה מהממוצע הארצי מגיע ל־13,7 סנט לליטר, כלומר מילוי מכל של חמישים ליטר עולה 6,85 יורו יותר מאשר ביבשת.

הפערים גדלים ככל שהאי קטן יותר. בקאסוס מגיע המחיר ל־2,210 יורו, בניסירוס ל־2,180 יורו, בפטמוס ל־2,145 יורו לדלק הרגיל ול־2,245 יורו למשופר, בקסטלוריזו ל־2,100 יורו ובלרוס ל־2,090 יורו. ההסבר טמון בעלות ההובלה: הדלק מגיע לאיים הקטנים במכליות ים או במכליות כביש הנושאות דמי הובלה, והכמויות הקטנות אינן מאפשרות יתרונות לגודל. בגז לרכב הפער גדול אף יותר, שכן בדודקאניסה מתייצב המחיר על 1,374 יורו לעומת ממוצע של 0,959 יורו, כלומר פער של 43%. באיים שבהם פועלות מעט תחנות דלק גם התחרות מוגבלת, ולכן נותר פחות מרחב לירידות מחירים.

באופק של שנה עלה מחיר הבנזין נטול העופרת בדודקאניסה ב־10,6%, כלומר 20,3 סנט לליטר, ואילו הסולר עלה ב־22,9%, כלומר 38,6 סנט. הנטל אינו נוגע רק לנהגים: עלות הדלק מתגלגלת אל ההובלה, אל מחירי המצרכים, אל החקלאות ואל התיירות, ענפים שכלכלת האיים תלויה בהם. באיים הקטנים, שבהם גם ייצור החשמל נעשה בדלק, מיתרגמות ההתייקרויות לעלות מוגברת עבור המערכת כולה.

סבסוד המדינה של עשרה סנט לליטר על הסולר, שהיה בתוקף באוגוסט, יסתיים בעוד ארבעה עשר ימים, ואילו ההנחות של בתי הזיקוק תקפות עד 31 באוגוסט. ממרץ עד יוני הגיעה עלות ההתערבויות הממשלתיות במשאבה ל־300 מיליון יורו, כשהסכום הכולל שהוקצה מגיע ל־370 מיליון. נפט מסוג ברנט נע לעבר 92 דולר לחבית בשל העימות בין ארצות הברית לאיראן, ללא סיכוי ברור להתפוגגות. לא הוכרז אם הסבסוד יוארך בספטמבר. איגודי המקצוע באיים דורשים זה שנים מנגנון קבוע לקיזוז עלות ההובלה בדלקים, בדומה לזה שחל על מוצרים אחרים.